הייתי מצליבה רגליים כל פעם שמישהי התחילה בדיחה. בחודש שעבר צחקתי בקול בבית קפה ורק בדרך הביתה שמתי לב שלא עשיתי את זה.

כל התעטשות הייתה אירוע. עכשיו אני מתעטשת ולא נעצרת לבדוק.

חזרתי לשיעור התעמלות אחרי שנתיים שלא הלכתי. הקפיצות כבר לא מפחידות אותי.

ה״אני חייבת עכשיו״ היה מגיע בלי שום אזהרה. היום יש לי זמן להגיע.

הייתי נכנסת הביתה ורצה לשירותים עוד לפני שהורדתי את המעיל. זה נפסק.

הפסקתי להיכנס לשירותים ״ליתר ביטחון״ לפני כל יציאה. זה הרגל שנעלם מעצמו.

התחלתי לישון בחדר האורחים כדי לא להעיר את בעלי. חזרתי למיטה שלנו.

הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה דווקא בבוקר. התעוררתי ולא הייתי מרוסקת.

בפעם הראשונה מזה שנים ישנתי לילה שלם ברצף. בכיתי בבוקר.

הפסקתי לשתות שעתיים לפני כל יציאה והייתי מיובשת כל הזמן. היום אני שותה רגיל.

בבית קפה הייתי בוחרת שולחן לפי המרחק לשירותים. עכשיו אני בוחרת לפי השמש.

עדיין לוקחת פד לנסיעות ארוכות, אבל בעיר כבר לא.

שלוש לידות ואמרו לי שזה המחיר. התברר שיש לזה סיבה אחרת.

הראיתי את הרכיבים לרופאה שלי לפני שהתחלתי. היא אמרה שאין בעיה וזה הרגיע אותי.

הייתי בפיזיותרפיה חצי שנה. למדתי להפעיל שריר אבל זה לא היה מספיק.

אני ממשיכה עם התרגילים וגם לוקחת. השילוב הוא מה שעבד לי.

שתי קפסולות בבוקר ליד מברשת השיניים. אי אפשר לשכוח.

אין טעם, אין ריח, אין שום דבר. פשוט בולעת וממשיכה.

הקפסולות לא קטנות. עם כוס מים מלאה זה בסדר גמור.

הכי אהבתי שזה לא עוד משימה ביום. זה שתי שניות.

החבילה הגיעה בקופסה חומה בלי שום כיתוב. גם החיוב בכרטיס לא מזכיר את השם.

גרה בבניין עם שכנים סקרנים. אף אחד לא ידע מה קיבלתי.

לקח זמן אבל החשש בראש נרגע. זה מה שהיה הכי חשוב לי.

הפסקתי לקחת את הנכדים לפארק כי זה רחוק מהבית. חזרנו לשם פעמיים החודש.

השיפור אמיתי אבל הדרגתי. בשיעול חזק זה עדיין קורה לפעמים, פשוט הרבה פחות.

הרמתי את הנכד בלי לחשוב פעמיים. לפני שנה זה היה בלתי אפשרי.

לקח לי שבעה שבועות להרגיש את זה. כמעט ויתרתי בדרך.

בסופר הייתי מתכננת את המסלול לפי השירותים. עכשיו אני פשוט קונה.

הייתי קמה ארבע פעמים בלילה. אחרי חודש וחצי ירדתי לפעמיים ולפני שבוע קמתי פעם אחת.

עדיין קמה פעם אחת, אבל פעם אחת זה לא ארבע. אני מרוצה.

ארבע שנים לא הצטרפתי לנסיעות עם החברות. בחודש שעבר נסענו שש שעות ולא בדקתי אף פעם איפה השירותים.

טסתי לחו״ל אחרי חמש שנים. הטיסה הייתה חמש שעות ועברה בשלום.

הייתי קונה חבילה כל שבועיים. חישבתי ובשנה זה יצא יותר ממה שהמוצר הזה עולה.

שנים סחבתי תחתונים להחלפה בתיק. הוצאתי אותם לפני שלושה שבועות ולא החזרתי.

הבנתי שאני משלמת כל חודש רק כדי לתפוס את הבעיה, לא כדי לפתור אותה.

ירדתי מפד יומי לפד דק פעם ביומיים. לא אפס אבל הבדל ענק.

כל פעם שקניתי בסופר הסתרתי את החבילה מתחת לקניות. זה נגמר.

שלושים שנה אמרתי לעצמי שזה מהלידות כי זה מה שאמא שלי אמרה. רק כשקראתי מה קורה לרקמה הבנתי שאף אחד לא הסביר לי כלום.

אחותי אומרת את זה, אמא שלי אמרה את זה, וקיבלתי את זה כעובדה. זו לא עובדה.

הרופא אמר לי שזה חלק מהגיל וזה היה סוף השיחה. אף אחד לא הציע לי כלום.

הלכתי שלוש פעמים ויצאתי בלי שום הסבר. פה לפחות כתוב מה עושה כל רכיב.

עשיתי תרגילי רצפת אגן שנתיים. זה עזר קצת ואז נתקע במקום.

לא נעים לדבר על זה, אבל זה השפיע גם על הזוגיות. הביטחון חזר ואיתו גם הקרבה.

שמרתי על הנכדה יום שלם בלי לחשוב על זה אפילו פעם אחת.

בחודש הראשון לא קרה כלום והייתי בטוחה שזרקתי את הכסף. מהשבוע השישי זה התחיל.

יש שיפור אבל לא דרמטי כמו שציפיתי מהביקורות. אני בחודש השלישי וממשיכה.

חשוב שתדעו שזה לא מיידי. מי שמחפשת פתרון לשבוע תתאכזב.

בינוני עד טוב. עזר לי בלילה אבל פחות ביום.

התלבטתי על המחיר, במיוחד על מארז שלושה. בסוף זה יצא פחות ממה שהוצאתי על פדים בשנה.

לקחתי מארז שלושה כי כתוב שזה נבנה בחודשיים. זו הייתה ההחלטה הנכונה.